לבד ביחד

מאת: לירז

 

כיף להיות ביחד. קפה עם חברה טובה או ערב זוגי מכורבל על הספה, איך שלא מסתכלים על זה- אנשים הם יצורים חברתיים. גם אנחנו מאוד אוהבים להיות ביחד. העובדה שאנחנו עוסקים בתחומים משלימים משגרת אותנו להרבה פרוייקטים משותפים, ואין סיכוי שזה היה עובד אם לא היינו  מצליחים להינות מהביחד הזה. ויחד עם הביחד, אני כל כך אוהבת גם לבד. יותר מאוהבת – צריכה. חייבת. כשהייתי סטודנטית הייתי נוסעת המון על קו 480 מת"א לירושלים. הנסיעה הזו לקחה בערך שעתיים וחצי מהרגע שיצאתי מהבית ועד הר הצופים, אבל לא היה לי איכפת. הנוף היה מספיק מוכר כדי לא להסיח את הדעת יותר מידי,  פס-קול שנבחר בקפידה סינן לי את כל רעשי הרקע. כמה אני מתגעגעת היום לזמן איכות הטהור הזה עם עצמי, קרקע מושלמת להרהורים נטולי ייסורי מצפון על בזבוז זמן. כל כך הרבה רעיונות טובים היו צצים בדרך הזו, שהייתי עושה את רובה עם מחברת שחורה קטנה, מנסה לתמלל גזרי מחשבות שאסור שיילכו לאיבוד. אבל כמיטב הקלישאות, הערך האמיתי של הלבד מתגלה רק כשכבר כמעט ואין לך ממנו. נזכרתי השבוע בוידאו המקסים הזה, שעשוי בכל כך הרבה רגישות ועדינות, ומפליא לתפוס את הדבר הזה שקוראים לו לבד.

* מזל שאני כל כך אוהבת את כל שודדי הזמן שלי, אחרת עוד היה נשמע שאני מתבכיינת או משהו.

מודעות פרסומת