יום חמישי שמח #7

מאת: לירז

מה, שוב יום חמישי ? 

מודעות פרסומת

יום חמישי שמח #6

מאת: לירז

תשמעו, יאחלו לכם כל מיני דברים טובים לקראת השנה החדשה. יתייגו אתכם בפייסבוק, ישלחו לכם מיילים בתפוצת נאטו ויסמסו לכם בלי סוף (ולרוב גם בלי טאקט או כוונה שתקחו את זה אישית).

אנחנו נאחל לכם בפשטות, שהשנה שלכם תראה בדיוק ככה:

נכון שהתלבש לכם חיוך גדול על הפרצוף? יופי.

שתהיה לכם שנה טובה, שמחה, ומלאת אהבה.

נעמה ואלחי

מאת: צור

חתונות עוברות מאוד מהר.
ככה מספרים כולם, וגם אני, בתור אחד שהיה שם לא מזמן – נוטה להסכים.
ואם לא מספיק שהן חולפות כהרף עין, לפעמים יש רגעים שלמים – שפשוט לא זוכרים.
וזה די מדהים כשחושבים על זה – אירוע כל כך גדול ומשמעותי בחיים שלנו, שיש בו עוצמות כאלה אדירות של התרגשות מהולה באושר מהזן הכי הכי אמיתי, ועדיין, לפעמים זוכרים רק פיסות ממנו,              ומגלים שקשה להדביק הכל מחדש כשנמצאים בהכרה מלאה.
אני חושב שהמצב שהכי קרוב לתאר את החוויה הזו הוא חלום. חלום טוב, מהסוג שקמים בבוקר ומנסים למשוך אל תוך העירות.

פיסות חלום. צילום:יפעת יוגב-דדון וליהי אבידן

לומה

אני אוהב להרכיב את החלומות האלה, לקחת את הרגעים הגדולים, הקטנים, את אלה שכולם זוכרים
ואת אלה שמספרים את הסיפור מזווית קצת אחרת שאולי שכחנו, ולרקוח מהם יצירה אחת שלמה.
הפרומו של נעמה ואלחי כולו "חלומית" מדוברת. ככה זה כשיש זוג מקסים וחלומי שכזה.

לומה

DON'T STOP ME NOW

מאת: צור

אני אוהב stop-motion. הקסם הזה שנולד מתוך פירוק של סצינה למקורות הכי בסיסיים שלה, פריים אחרי פריים, נותן משמעות חדשה לקלישאה של שלם שגדול מסך חלקיו. יש עבודות stop-motion אדירות שמורכבות רק מתמונות סטילס, כמו הקליפ המהמם שיובל נתן (שהיה לי הכבוד והעונג להיות סטודנט שלו)  ואשתו מירב ביימו לשיר של אורן לביא "her morning elegance"


כמי שיש לו זיקה חזקה גם לעולם האנימציה, אני אוהב במיוחד עבודות שמשלבות בין "וידאו" (רצף של תמונות סטילס) ועבודת אנימציה. הסטילס לרוב לוקח למחוזות הריאליזם, משאיר אותנו בעולם המוכר שלנו, והאנימציה סוחפת לעולמות מופרכים, דמיוניים ומופרעים יותר. בטכניקה הזו משכילה להשתמש קוונטין ג'ונס המוכשרת (נו, אתם זוכרים אותה מהסרט של קנזו). כאן היא עושה את זה שוב בסרט לליין האופנה של ויקטוריה בקהאם (מסתבר שיש דבר כזה)


עולם ה-stop-motion הוא גם קרקע פורייה להמצאה של טכניקות שונות ומשונות ליצירה. דוגמה מעולה  היא הקליפ של מישל גונדרי לשיר "fell in love with a girl" של ה-white stripes. מה שמישל עשה שם הוא סוג של הפוך על הפוך – הוא צילם וידאו רגיל, הדפיס כל פריים כתמונה ולאחר מכן בנה כל תמונה ותמונה מחלקי לגו.

הוא צילם כל "תמונת-לגו" שכזו, והקליפ הוא למעשה רצף של אותם צילומי לגו, המחקים את המציאות אחד לאחד. נו, אפשר לסמוך על גאון כמוהו שימציא שיטות כאלה.


ואם מדברים על בריאה של עולמות חדשים מתוך המוכר והמצוי, נראה לי שאין כמו הסרטים של PES כדי להבין על מה אני מדבר. קחו מוצרים שיש לכל אחד בבית, תוסיפו חופן של דמיון, עבודת סאונד מ-ע-ו-ל-ה ו…בתאבון !