נגה ומיידן

מאת: צור

מה יש בהם, בברווזי גומי צהובים, שגורם לנו לעטות מבט ילדותי ומחוייך?  אולי זה החיבור האוטומטי לקטע שבו אריק (כן, כן, מרחוב סומסום) שר לברווז שלו את שיר האמבטיה, אני לא בטוח, אבל העובדה היא שברווזים עושים לנו טוב בלב. בייחוד כשהם הולכים בשורה, אחד אחרי השני ומגעגעים ללא הפסקה כאילו היו בטיול שנתי.

נגה ומיידן אמנם לא ברווזים, אבל בדרכם שלהם הם הצליחו לגרום לי לחייך במשך כל היום. אני לא יודע לומר בדיוק למה, אבל, כמו הברווזים שמתרוצצים להם באגם ביקום, הם פשוט עשו לי את זה.

צילום: ליהי אבידן

חברים, תודה לכם על יום שמח ומרגש. שתזכו לעוד רבים כמותו.

מודעות פרסומת