שירה וגיל

מאת: צור

פעם רציתי להיות אדריכל. משהו בתחום הזה, בגבול שבין אמנות לעיצוב, בתהליכי היצירה שלו – מרעיון על הדף למבנה עומד בשטח, מדו – מימד לתלת, מחלום למציאות, מרגיש לי קסום גם היום. בסוף האהבה לעולם הוידאו ניצחה, אבל נשארה לי הערכה רבה לאנשים שבחרו להתעסק בתחום הזה.
היכולת לשקלל את כל הנתונים, הבקשות, החלומות ולתכנן בית שאנשים חיים בו יום יום ויוצרים בו זכרונות היא מופלאה, ומי שמצליח בה משול בעיניי למישהו עם לא פחות מכוחות על.

שירה וגיל,עוסקים בתחום המופלא הזה, כל אחד מהכיוון שלו, וכיאה לשני אנשים שהאסתטיקה חשובה להם לא פחות מהפרקטיקה, הם תכננו את יום החתונה שלהם למופת.

התחלנו בבראנץ' מענג בבית הוריו של גיל באשקלון, משם יצאנו לצילומים בפארק העירוני ובחוף הים הפראי שלמרגלותיו, שיחקנו בחול, הצטלמנו, צפינו בשקיעה ונשמנו אויר ים מלוח ומרענן.
המשכנו למערה בבית-גוברין, לוקיישן מיוחד במינו, (כן, גם מבחינה אדריכלית…) לטקס מקסים ומסיבה משובחת.

הדבר הכי בולט ביום הזה היה שמדי פעם, בצילומים, בחופה, בריקוד הסלואו שלהם, קלטתי את גיל זורק מבט קטן כזה, מאוהב לגמרי, אל שירה, והיא מחזירה לו חיוך מתוק. כמה כיף לראות כזה זוג,
ואיך אומרים אצלנו ? שהאהבה שלכם תהיה כמו בניין עדי עד.

סטילס: מור אלנקווה

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s