דיקלה ועמוס

מאת: צור

יש רגעים בהם היקום פשוט נוטה לטובתך, ואם לא שמים לב אליהם מפספסים את כל היופי. luma
דיקלה רצתה מאד להצטלם במוזיאון ת"א, היא היתה מוכנה לעשות הרבה בשביל שזה יקרה – התקשרה, שלחה מיילים, התקשרה שוב, אבל אף אחד לא התייחס אליה.
מה בסך הכל היא רצתה? קצת אלמנטים הנדסיים ברקע? גאומטריה של מבנים? דגמי קרטון עם מכוניות קטנות? הרי זה מה שכל כלה-אדריכלית רוצה בצילומים שלפני החתונה, לא?!?


אז איך בסוף הצטלמנו שם אתם שואלים? כשזוג מצודד ומלא שיק כמו דיקלה ועמוס מגיע לבוש ומוכן, מספיקים רק מילה קטנה, חיוך ענוג (ומבט אחד עמוק ורציני של עמוס למאבטח), והדלתות נפתחות.
קוים וצורות משתלבים במבטים וחיוכים, צעדי ריקוד קלילים על מרצפות בטון גדולות ואפורות, רכות של נשיקה מול חדות ועוצמה של גיאומטריה נקייה, הדרמה כבר נוצרת מעצמה, והחיוך של דיקלה אומר הכל.

luma
בעיניי זה מקסים כשמצליחים בתוך כל ההתרגשות, הלחץ וההכנות להישאר מחוברים לחיים כמו שהם בכל יום אחר, ולהביא קצת מהעולם היומיומי והשגרתי לתוך ההמולה של היום המיוחד הזה. זה נותן פרספקטיבה לדברים ומעצים עוד יותר את כל מה שמייחד את הסיפור שלהם.

luma video

סטילס: שי פרנקו

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.