save the date של שי ובת-אל

מאת: צור

רֶדִי מֶייד (באנגלית: Ready-made) הוא מונח שטבע האמן מרסל דושאן המתאר אמנות הנוצרת תוך שימוש באובייקטים או בחפצים יומיומיים. השימוש בחפצים כ'אמנות', כשהם מנותקים מן הקונטקסט המקורי שלהם, מרחיב בצורה משמעותית את החשיבה המקובלת אודות מה היא אמנות, בייחוד בעידן שבו המוצר ועיצובו מקבלים משנה חשיבות. (ויקיפדיה)

אז מה הקשר לוידאו? תחשבו על Youtube. מה זה אם לא מאגר הרדי-מייד האולטימטיבי לוידאו?
לא משנה מה הרעיון שעומד בבסיס הסרט שתרצו לעשות – תמיד תוכלו למצוא שם משהו שתוכלו להשתמש בו, להוציא מההקשר ולחבר אותו לרעיון המקורי שלכם.
כמה מהדוגמאות הכי טובות שאני מכיר שייכות לקותימן. העבודות שלו מאגדות קטעים של אנשים מכל רחבי העולם כשהם שרים ומנגנים, כשהוא בתפקיד המנצח, חותך ומערבב ומפגיש עולמות רחוקים ליצירות חדשות ומעניינות.

יצירת סרט מחומרים של אחרים זה אתגר לא קטן. סוג של נסיון להכניס לקופסא מרובעת חלקים בבכל מיני צורות, ועוד לגרום להם להיראות טוב.
הדבר הכי חשוב זה – כמו תמיד – הרעיון הבסיסי, הדבק שידביק את הכל ביחד. אם הרעיון טוב, זה יעבוד. עכשיו נשאר רק לחפש את החלקים שירכיבו את הפאזל.
זה לא פשוט, אבל זה כיף.

shay batel pic

שי פרנקו הוא חבר יקר וצלם סטילס מוכשר, שאוהב (כמוני) לחפש את הזוית הקצת אחרת, הרעננה.
היה לי ברור שסרט ה-save the date שלו ושל בת אל זוגתו המקסימה והמוכשרת יצטרך להיות שונה מהשטאנץ המקובל. אז לראשונה בחיי יצרתי סרט שלא צילמתי בו אף לא פריים אחד.
הסרטון מורכב מקטעים שנאספו ברשת, שמלווים קטע אישי ששי מקריין בקולו המסוקס על המהות של רעיון – הבסיס לכל הדברים, הדבר שבלעדיו אין כלום. בקרוב אצלם.

 

 

מודעות פרסומת

FASHION-FILM-CRUSH

מאת: לירז

אני גרופית אמיתית כשזה נוגע לשילוב של וידאו ואופנה. למה ? כי זה הכי קרוב לאומנות שיש, במובן הכי חיובי של המילה.
נכון שהוידאו נוצר מלכתחילה כדי לשרת מטרה מסויימת – מטרה כלכלית.
אבל בין אם הסרט נוצר כדי להאדיר ולהעצים את ערך המותג שעליו הוא נשען ובין אם המטרה היא הצגה של קולקציה חדשה, בסרטים האלה תמיד יש חופש אומנותי עצום.
אלה לא סרטי הפרסומת שבאים למכור לנו אבקת כביסה או טבליות למדיח.
המסר כאן תמיד ייהיה מעודן יותר, מכיוון שהסרטים האלה לא באים למכור לנו כלום. הם באים לחזק את ה-DNA של המותג.
ומכיוון שכך, היוצרים שלהם יכולים להלך בחופשיות על התפר שבין האמנותי למסחרי.
הסרטים האלה כן צריכים לשרת מטרה, אבל יש ליוצרים שלהם מרחב כל כך גדול לנוע בתוכו, שלרגע אפשר לשכוח שאנחנו צופים בסרט פרסומת ולא ביצירת אמנות.
זה בדיוק המקום שמעניין אותי – המתח הדק הזה בין אמנות נטו, כלומר -יצירה שחפה מכל מטרה ושיקולים זרים,
לבין המרחב האמנותי הכל כך משוחרר וחסר חוקים שיש בסרטים מהסוג הזה – שהם סרטי פרסומת לכל דבר.
זה קצת דבר והיפוכו, אמנות ופרסומת, אבל המציאות מוכיחה שהסרטים האלה מצליחים לעמוד בזכות עצמם.
יצירות קטנות שמגיעות למרחב הפתוח והאינסופי של הרשת, ולא מבקשות להן קהל שיגיע לראות אותן בחלל הסטרילי של המוזיאונים והגלריות לאומנות – מרגשות אותי הרבה יותר מוידאו ארט. הן חוגגות את היופי ולא מתנצלות עליו, הן נעשות על ידי אנשי המקצוע הטובים ביותר בתחומן, יש להן קהל שיודע להעריך אותן ולהתמוגג מהן – ולא נראה שהן סובלות מרגשי נחיתות לעומת אחיותהן האומנותיות.

הסרט הזה, שהוא כולו הפקה צרפתית בניצוחו של Bruno Aveillan הוא יצירה מהפטנת בעיניי, שמדגימה בדיוק איך למרות שמדובר במותג איפור אף אחד לא מדבר בשבחו של שום מוצר.
החגיגה האמיתית כאן היא של צבע, של קצב, של מרקמים וטקסטורות.
אני התאהבתי מהפריים הראשון, מקווה שגם אתם.

איך יודעים שבא אביב ?

מאת: לירז

בדיוק לפני 3 שנים, ב-3.4.12 עלינו לאויר. רעיונות שהתבשלו להם בראש על אש קטנה במשך תקופה ארוכה קיבלו פתאום צורה, והבלוג הזה הפך לבית.
אנחנו נהנים לשתף בו דברים שריגשו אותנו, סיפורים של אנשים שצילמנו, חוויות מהפקות שלקחנו בהן חלק.
ככל שעובר הזמן, אנחנו מנסים לדייק את עצמנו יותר ויותר. לגרום לדברים להראות כמו שאנחנו רוצים שהם ייראו. להיות הכי נאמנים לנקודת המבט שלנו.
וממרומי שלוש שנים הרגשנו שגם הבית שלנו מבקש להיות מדויק יותר, נכון יותר למי שאנחנו היום.
גדלנו, צמחנו, הרחבנו את תחומי העניין שלנו. והבית החדש הזה שלנו הוא במידה רבה המשך ישיר של תהליך הדיוק התמידי הזה.

אז בתאריך הסימבולי והיפה הזה – אתם מוזמנים לעשות סיבוב באתר החדש, ובין הקושיות למצות – קחו לעצמכם איזה רגע קטן לנשום.
אביב בחוץ, ריח של התחדשות, של שינוי, של פריחה. שלא תפספסו את כל היופי הזה. חג שמח !

Processed with VSCOcam with g3 preset