מאת: צור
את מורן וטל לא פגשתי לפני החתונה, ואני יכול לומר היום שזה קצת חבל, כי אנשים כאלו טובים ונעימים שווה לפגוש יותר.
מורן קיבלה אותנו בבוקר החתונה בחיוך כובש, ומהרגע הראשון היה לנו חיבור טוב.
משהו ברוגע שלה ובפתיחות יצר אוירה של מפגש חברים שלא התראו הרבה זמן, אבל התגעגעו מאד אחד אל השני.
במהלך הצילומים שרון (כהנא) ואני הצלחנו לשכנע את מורן וטל להיכנס לרגע לשדה הקוצים מאחורי הבית, ואפילו צילמנו אותם אחר כך מסירים שכבות של בוץ מהנעליים, בנונשלנטיות וחביבות שנדיר למצוא אצל זוגות ביום החתונה, אבל כאלו הם מורן וטל – מתוקים, הרפתקנים וחביבים עד מאד.
כיאה לחתונת שישי-צהרים, החופה נערכה בחוץ, וההתרגשות היתה כה גדולה עד שאביה של מורן התעלף במהלך הטקס. הייתם מצפים שאירוע שכזה יפגע באוירה ובתחושה של הזוג, המשפחה והאורחים, אך התנהלות מדהימה של המקום, של המשפחה ובעיקר של מורן וטל הצליחה לגרום גם לעניין הזה לעבור בשלום יחסית.
לאחר התאוששות קצרה, הטקס החל שוב, ולקראת הצהרים המאוחרים מורן וטל הפכו לזוג נשוי באופן רשמי, מה שנתן את האות להתחיל במסיבה.
היה שמח, מרגש ומיוחד, ואני יכול לומר שנהניתי מאד לחלוק איתם את היום הזה, על שלל הרגעים, הקטנים והגדולים שהיו בו. אז תודה לכם מורן וטל, ניפגש בשמחות…
סטילס – שרון כהנא
