יום חמישי שמח #59

מאת: צור

מוזיקה טובה תמיד עושה לי טוב בלב, וכשמתלווה אליה קליפ משובח אני כבר ממש בעננים.

קבלו טעימה מהאלבום האחרון של המוזיקאי והיוצר המופלא Beck, שהיה ונשאר אחד המעניינים בסביבה.

ושיהיה יום חמישי שמח!

 

מודעות פרסומת

יום חמישי שמח #58

מאת: צור

איש חכם אמר פעם שהכי חשוב זה להיות עצמך, ואני מסכים עם כל מילה. ולחיזוק הטענה שלי, הנה שתי דוגמאות נפלאות למה יכול לקרות כשאנחנו לא נאמנים לעצמנו באמת, ואיך הכל משתנה כשאנחנו כן:

ושיהיה לכם יום חמישי שמח!

יום חמישי שמח #57

מאת: צור

והיום בפינתנו – דברים שעושים לי טוב ברמות – פרסומת (כן, כן) לערכה לבניית סינטיסייזר מודולרי. עזבו שהטכנולוגיה מגניבה, עזבו שהרעיון גאוני – תסתכלו על הביצוע.

ואם זה לא העלה לכם לפחות חיוך על השפתיים אני לא יודע מה כן.

יום חמישי שמח!

יום חמישי שמח #56

מאת: צור

כמה דברים קטנים שעשו אותי שמח:

  1. Glass Animals – המוזיקה שלהם מרגישה כמו לקפוץ לבריכה קרה ביום חם. תענוג שיש אותם.
    https://www.youtube.com/watch?v=x2Kwos_oWSc

2. Bonobo – הקטעים שלו נותנים רקע מצויין למחשבות שלי. הקליפים רק מוסיפים. דמיינו סיטואציה שמעסיקה אתכם, עכשיו פרקו אותה לרגעים ותעשו להם repeat פעם ועוד פעם ועוד פעם. עכשיו תחשבו שוב על הסיטואציה. מה יצא?

3. Best Youth – קליפ שנפתח ככה עושה לי טוב בלב. כמה סטייל! החדר, הצבעים, השיער שלה, הסטדיו שלו. אלוהים אדירים כמה שזה טוב. והמוזיקה הכל כך טובה שלהם, פשוט להתמכר.

 

למתקדמים –
הקליפ של Bonobo בגרסה הלא ערוכה לגמרי –

יום חמישי שמח #55

מאת: צור

זה קרה כמעט לכל אחד ואחת מכם. הטלפון החכם שלו שבק/אבד/נגנב/נפל לאסלה/עף מחלון המכונית/נדרס ע"י פיל (מחקו את המיותר)
מה עושים? איך ממשיכים עכשיו בלי המכשיר הזה?

הסרטון הבא אמנם לוקח את זה לקצה ומציג אפשרות קיצונית, ובצורה משעשעת למדי, אבל כשחושבים על זה זה לא כזה רחוק מהמציאות.

חשבתם פעם כמה החיים שלכם תלויים במכשיר הזה? כמה אתם מחוברים אליו ברמה היומיומית? כמה פעולות בסיסיות אתם בעצם מתקשים לעשות בלעדיו?

יש תיאוריה פילוסופית שלמה שמדברת על כך שהמכשיר החכם הזה הפך להיות שלוחה חיצונית שלנו. של המוח שלנו, של הרגש שלנו.
כמה רגעים משמעותיים (ופחות משמעותיים) תיעדתם בו וכשאתם מסתכלים בתמונה (ששיתפתם עם כל העולם) אתם נזכרים בהם?
כמה אנשים שאתם לא באמת מכירים אבל יודעים מה הם עושים בכל רגע נמצאים בכיס שלכם?
אתם באמת זוכרים איך להגיע מהלימודים לבית של סבתא עם עצירה בדרך במכולת?
ואם תצטרכו לומר למישהו את הטלפון של חבר משותף, של בן משפחה או אפילו של הבית שלכם – תצליחו להיזכר בו?

הפכנו להיות כל כך תלויים במכשירים ובטכנולוגיה, שיש מצב שזה כבר משפיע עלינו ברמה הרבה יותר עמוקה ממה שנראה לנו.
אין ספק שיש לזה צד חיובי – נגישות למידע, יעילות, תקשורת ויזואלית – אך מה הצד השני של המטבע?

נסו על עצמכם – עזבו את המכשיר שלכם בצד לשעתיים. בלי לבדוק הודעות, בלי רק בשביל ההכוונה בדרך, בלי רגע לצלם את הרגע.
תהיו אתם. עם היכולות שלכם, המחשבות שלכם והחיבור שלכם אל העולם, ככה – ישיר, אמיתי, כנה.

ושיהיה לכם יום חמישי שמח!

יום חמישי שמח #54

מאת: צור

אם עבר עליכם שבוע קשה, אל דאגה.
יום חמישי הגיע, ואנחנו פה להוריד מעליכם את העומס, לשחרר את הבאסה, לתת לכם סיבה לחייך, ולאמיצים שביניכם – אפילו להזיז את הגוף ולפזז (כן, אפשר גם בחדר מול המחשב, או באוטובוס עם הנייד ביד).

יום חמישי שמח #53

מאת: צור

כבר דיברנו לא מעט על כמה קליפי-מוזיקה הם כר פורה לדברים טובים. עד היום אני מוצא את עצמי נסחף למעמקי הרשת בדילוג מקליפ אחד לאחר, מגלה אוצרות ויזואלים ומוסיקליים, שוטף את העיניים בשפריצים של רעננות, זז עם הקצב, ולומד. המון.

הנה עוד דוגמה מצויינת – כמה פשוט, ככה יפה.

הפריימינג האחר הזה, תנועות המצלמה הלא עקביות (ספק תנועת מצלמה, ספק סקיילינג בעריכה), התאורה המינימליסטית והלוק הכללי שזורק חזרה לשנות השמונים, עם הליפסטיק והתחושה הוידאואית הזו שלפני עידן ה-HD – כל אלו יוצרים משהו שקשה לעזוב באמצע. תוסיפו לזה את השיר היפה כשלעצמו ויש לכם פנינה חדשה לאוסף.

אני אהבתי.

יום חמישי שמח #52

אוקיי, תמצאו לעצמכם פינה שקטה, תגבירו את הווליום, חברו אוזניות ותתכוננו לצפות באחד הדברים היותר מעניינים, מדוייקים ומרעננים שנמצאים שם כרגע.

אני מקבל צמרמורת של התרגשות מהשילוב המוצלח של צילום נכון, עריכה מהודקת וחכמה, סאונד עשיר ומשובח ואפקטים שמוסיפים בדיוק איפה שמתאים.

תזכרו איפה ראיתם את זה פעם ראשונה.

ועכשיו שששש….

יום חמישי שמח #51

מאת: צור

מה זה טלויזיה? איך עובד המכשיר הזה, ומה סוד הקסם (האפל?) שלו שמצליח למגנט אותנו אליו מאז הומצא לראשונה אי שם בשנת 1924?

קבלו את ההסבר הכי מקסים, יצירתי, משעשע ומרתק שיש לשאלות הללו, מפי היוצרת המופלאה והמרתקת – ביורק, הנסיכה האיסלנדית.

יום חמישי שמח #50

מאת: צור

(for English version go down)

פעם היה לנו יומן אישי. מחברת מיוחדת, לפעמים מקושטת, שהיינו כותבים בה מחשבות, רעיונות או פשוט חוויות מהיום-יום שלנו.
תלוי בתוכן, אבל לרוב, היומן היה משהו מאד אישי, פרטי, כזה שלא היינו רוצים שמישהו אחר יקרא ובטח לא לפרסם אותו בפומבי ועוד לרצות שיגיבו על מה שכתוב בו.

היום נראה שהמצב קצת שונה. כולנו משתפים את החיים שלהם (במידה כזו או אחרת) מול כל העולם, ואפילו מרגישים שזה טוב ונעים לנו. התחושה שעולה בנו כשאנחנו מקבלים לייק או שמישהו מתחיל לעקוב אחרי הפרופיל שלנו גורמת לנו להרגיש טוב עם עצמנו. כנראה שאנחנו עושים דברים חשובים, משמעותיים.

אפשר להתווכח על כמה התחושה הזו היא אמיתית, או כמה התגובות שאנו מקבלים על הבחירות שלנו (שאנחנו מחליטים לשתף עם העולם) הן אמיתיות ומייצגות את מי שעומד מאחוריהן, ובכלל – האם כל התופעה הזו היא משהו שעושה טוב לחברה בכלל ולנו בפרט. אבל אי אפשר להתווכח עם השטף ההולך וגדל של צורך לשתף בחוויות.

אז מה הדרך הטובה ביותר בעיני להכין יומן שכזה בעידן שלנו?  נכון. וידאו.
הנה דוגמה מצויינת לסדרת יומני וידאו שהחבורה המוכשרת והשמחה של ההרכב המשובח OH WONDER התחילה לעשות במהלך מסע ההופעות שלהם לפני כשנה וקצת.
אוסף של רגעים, שנותן הצצה חטופה לאורח החיים המוטרף משהו של להקה במהלך סיבוב הופעות. יש פה הכל מהכל – מה הם אוכלים, איפה הם מנגנים, כמה גדול האולם היום, מה הם עושים בין הופעה להופעה ועוד המון פיסות מידע קטנות, שיחד עם אופי הצילום, מצליח להרגיש מאד אותנטי, וכן, גם אישי.

for those of you who don't read Hebrew:

Back in the days, we used to have a personal diary. Special notebook, sometimes decorated, in which we wrote our thoughts, ideas or simply our everyday life experiences.
Depends on the content, usually, the diary was something very personal, private, that we wouldn't want someone to read or share it publicly, and others to respond to the content in it.

Today things are a little different. We all share our life experiences (to some extent) in front of the whole world, and even feel good about it. That feeling we get when someone Likes our thoughts, or when someone starts to follow us, makes us feel good about ourselves. perhaps we are doing something important, significant.

One can argue about if this feeling is even real, or some comments that we receive on our choices (that we decide to share) are real and represent the person standing behind them, and in general – is all this phenomenon is something that does good for society in general and us in particular. But you can not argue with the growing flood of having to share our experiences with everyone.

So what is the best way to prepare such diary these days?  Video.
Here is a great example of a series of video diaries of the fine & talented ensemble OH WONDER, which they began making during their world-wide tour last year.
A collection of moments, that gives us a glimpse of the somewhat insane lifestyle of the band while on tour. There is a little of everything – what do they eat, where do they play, how large is the venue today, what do they do between shows, and lots of other small pieces of information, which together with the casual nature of videography, manages to feel very authentic, and even personal.