הדס ותומר

מאת: צור

חתונה היא חגיגה של אהבה, את זה כולם יודעים. אבל מעבר לכך, חתונה היא גם איחוד  של משפחות, ומפגש חברתי.
תמיד מעניין אותי לראות איך המשפחות מגיבות ליום המיוחד הזה, ואיך החיבור שקיים בין הכלה והחתן מתבטא בחיבור של המשפחות.

ואם במשפחות עסקינן, אי אפשר בלי המופע / הסרטון / הברכה (כל התשובות נכונות) המשפחתיים.
אבא של הדס בחר לכתוב ולשיר לה ולתומר שיר שמספר בדרכו היפה את הסיפור שלהם, דרך העיניים שלו כאבא שמשחרר את בתו לידיו האוהבות של בן זוגה, וזה היה מרגש ומקסים בדיוק כמו שזה נשמע.

הדס ותומר חגגו אל תוך הלילה יחד עם החברים והמשפחות, ומאותו ערב הפכו בעצמם למשפחה חדשה, שמחה ומאושרת.

 

 

טיפאני וגון

מאת: צור

אפשר לומר הרבה דברים על טיפאני וגון.
הם מהאנשים האלה, שבמבט מהצד נראים קצת too good to be true – מתוקים, נעימים, חמים ואוהבים, יפים, מצליחנים, מפרגנים – בקיצור, אין עליהם.

אבל כשמתקרבים קצת מבינים שזו האמת לאמיתה. שהם באמת כאלו.
אני אוהב ליצור לזוגות שלי סרטים שמרגישים שלהם. ובשביל זה צריך שהם יסמכו עליי, יתנו לי לעשות את מה שאני הכי אוהב (ויודע) ויאפשרו לי להראות להם, דרך העיניים והלב שלי, אותם.

טיפאני וגון איפשרו לי, ובגדול.
הם נתנו לי את כל מה שהייתי צריך כדי להיות הכי אני, מה שאיפשר לי ליצור להם סרט שהוא הכי הם בעצמם.
החיבור המיידי שלנו ביום החתונה, התחושה שהם סומכים עלי, ושאני מבין אותם, האוירה הקלילה והכיפית, והשמחה האמיתית שהתפרצה מהם תוך כדי – הכל עבר דרך העדשה, הכל נכנס לסרט, ואפשר פשוט להרגיש את זה.

אז תכירו – טיפאני וגון, זוג יקר ואהוב, שעשה אותי פשוט מאושר.

צילום סטילס – שי פרנקו

אלה וכפיר

מאת: צור

אלה וכפיר הם חברים טובים של זוג שכבר צילמתי, דנה ואלעד. וכשאלה התקשרה זה בערך הדבר הראשון שהיא אמרה לי, ואני כמובן שמחתי מאד. שמחתי ונלחצתי.
תשאלו למה?
אז כן, הם כבר ראו ואהבו את מה שאנחנו עושים בסרט של חברים שלהם, וגם מכירים את הנפשות הפועלות ומחכים כבר להינות מחברתנו, אבל ישנו גם הענייין שהם רוצים סרט שיהיה שלהם, וכשיש להם את הדוגמא של החברים שלהם, לנו זה הופך להיות קצת מאתגר יותר – לעשות כזה טוב, אבל שיהיה הם.

תוך כדי השיחות שלנו וההתכתבויות למדתי להכיר את אלה וכפיר, לגלות עוד פרטים מעניינים עליהם (למשל שהם, כמונו, הכירו בעקבות שירות צבאי משותף בחיל האויר, אפילו באותו בסיס, ובאותה הטייסת), ויכולתי כבר להבין מול מי אני הולך לעמוד ביום האירוע.

כל זוג שאני מצלם מגיע עם התובנות שלו, החששות שלו, הדרך המיוחדת בה הוא מגיב להתרגשות, והטעם שלו. השוני הזה הוא מה שעוזר לי לייצר לכל זוג סרט קצת אחר, שיתאים לאופי שלו.
ההבנה וההתאמה של הצילום לזוג הספציפי, הדגשים בעריכה של כל אירוע, שמתאימים להתרחשויות השונות, הבחירות המוזיקליות – כל אלו הם הכלים שעוזרים לי לתת לכל זוג את פיסת הזיכרון האישית שלו.

אלה וכפיר ידעו לכוון אותי, לתת לי את הדגשים שלהם, ולהיות באמת הם לאורך כל היום. הם גם נתנו לי את החופש היצירתי שאני כל כך צריך כדי להפיק להם את הסרט שלהם, ובאמת יצא להם סרט שהוא לגמרי הם.

לשם שינוי אני חולק איתכם הפעם דווקא את קליפ הסיום, שנותן הצצה לדברים שקורים תוך כדי, מסביב למרכז הרחבה, והם הרבה פעמים הדברים שמגדירים לי מבחינתי מי זה הזוג שעומד לי מול המצלמה ואיך אני רואה אותו דרך העדשה שלי.
אלה וכפיר, תודה.

סטילס – שי פרנקו

רחלי ואורי

מאת: צור

רחלי ואורי מביאים איתם שני איפיונים שגם אני יכול למצוא בעצמי, וזה רק חלק ממה שגרם לי להתחבר אליהם כל כך מהר.
רחלי היא מושבניקית. עם הטרקטור הישן בחצר, השדה הפתוח מאחורי הבית, הדלת האחורית שתמיד פתוחה, והשלווה הזו, שמי שגדל קרוב לאדמה סופג אותה עמוק עמוק.
 LUMA

וידאו חתונה
אורי הוא ירושלמי, אמנם אני לא ממש יכול להגדיר את עצמי גם ככזה (אני חושב שצריך כמות מסויימת של שנות חיים בעיר כדי לקבל את התואר) אבל האפיזודה שלי בירושלים השאירה את חותמה עליי ונתנה לי יכולת לראות כמה האנשים בעיר המורכבת הזו מיוחדים, מסקרנים ועושים טוב בלב.

בנוסף לשורשים המיוחדים שלהם, גם העתיד שלהם סיקרן אותי וגרם לי להעריך אותם עוד קצת. רחלי ואורי ידעו כבר מראש שאחרי החתונה הם הולכים לקחת את החיים שלהם, ולעבור לסין הרחוקה בעקבות העבודה החדשה של אורי. אז מעבר להתרגשות הרגילה של יום חתונה, כל החברים, בני המשפחה והאורחים היו בהתרגשות שיא, כי החמודים האלה עוד רגע עולים על מטוס ולצאת להרפתקאה מיוחדת במינה.

את הצילומים עשינו בחצר הבית במושב, בין העצים, השדות והטרקטור, וגם בכרמים שליד מקום האירוע, ובספונטניות של הרגע האחרון מצאנו את עצמנו מצלמים אותם בסיטואציה סמלית ביותר באתר בנייה של בית יביל. כזה שמצד אחד הוא בית, ומצד שני הוא גם נייד. סוג של מטאפורה מדויקת למדי ליום המרגש הזה ולמה שיבוא אחריו.

racheli ori 4

racheli ori 5

racheli ori 6

racheli ori 7

רחלי ואורי המשיכו להפתיע לאורך כל האירוע, עם דברים יפים ומרגשים שאמרו אחד לשניה בחופה, אביזרי בריכה מדליקים (מי ראה את התנין שלי?!?) והשוס – בגד הים המחוייט של אורי. שאפו.

ובניגוד למחשבה שהילדה הרגועה מהמושב והילד-טוב-ירושלים האלו ירצו סרט רגוע ורומנטי עם ציוץ ציפורים ברקע, הם הלכו על הקצה השני של הסקאלה וביקשו משהו קצת יותר, איך לומר… מעניין. בדיוק כמוהם.

יקיריי, אני יודע שאתם כבר עושים חיל שם בניכר, תמשיכו לחגוג את השילוב הנדיר והמיוחד הזה שלכם ותהנו מכל רגע, לפחות כמו שאני נהניתי איתכם.

סטילס – נועה מגר