דורין ואילן

כמה אני אוהב חופש.
אין תחושה טובה יותר מאשר להיות חופשי לעשות את מה שאתה אוהב, איך שאתה חושב ובלי מגבלות.

זו התחושה שדורין ואילן נתנו לי מהרגע שיצרנו קשר.
הם אמרו שהם סומכים עליי, שאין להם דרישות ספציפיות ושכל מה שהם רוצים הוא תיעוד שמח וכיפי של מה שהולך לקרות בחתונה. מעבר לזה – תרגיש חופשי.

אז כדי לא לבוא קלולס, חשבתי לפני החתונה איזה כיוון אני רוצה שיהיה לסרט, ומה נראה לי האופי המתאים (אחרי שתחקרתי אותם קצת על החיים שלהם), ובאתי חמוש ברעיונות ומטרות.
לשמחתי הרבה, רוב הדברים שחשבתי עליהם התאימו למה שקרה בפועל, והאוירה האורבנית-קלילה שרציתי היתה נוכחת לאורך כל היום.

הערב המשיך באותה דרך שבה היום התחיל, וגם במסיבה הרגשתי שכל מה שרציתי קורה מולי וכל מה שנותר לי היה לתפוס את הרגעים והאוירה המגניבה.

דורין ואילן נתנו לי חופש יצירתי מלא, כולל בחירת המוזיקה לסרט, ואיפשרו לי ליצור את הסרט שחלמתי עליו בשבילם. איזה כיף שהם גם אהבו אותו כמוני 🙂

דורין ואילן, תודה על החופש ליצור, על האמון ועל הפידבק המרגש. אתם קסם של אנשים!

סטילס – שי פרנקו, פרדי מולי
וידאו נוסף – קיריל קוצ'טוב

נועה וגיל

מאת: צור

הקסם בין שני אנשים אוהבים מייצר את חומר הגלם הכי טוב. אנחנו מאמינים גדולים במשפט הזה (הי, אנחנו כתבנו אותו), והחתונה של נועה וגיל היא דוגמה מצויינת לכך.

נועה התארגנה יחד עם החברות הטובות, וגיל הביא איתו גם כן חבורה מכובדת, כך שהמפגש שלהם היה נראה כמו מיני חתונה מבחינת כמות האנשים שצפו בו בהתרגשות מהצד. אפשר לומר התחלה טובה 🙂

המשך היום היה שמח ועליז, נועה וגיל לא הפסיקו לחייך, לצחוק ולהינות מהצילומים. ככה זה כשאוהבים, כבר אמרנו.

כשהגענו ל"בית על הים" ושחררנו אותם קצת לנוח, גיל לא יכל שלא לתהות למה הדי-ג'יי צריך במה גדולה ורמקולים ענקיים, והתחיל להעלות השערות שמכינים להם איזו הופעה בהפתעה. שמות נזרקו באויר, אבל בגבורה רבה הצלחנו לשמור על ההפתעה, ורק כשסטטיק ובן-אל עלו לבמה הוא הבין כמה החבר'ה שלהם אוהבים אותם ועד כמה הם רצו לשמח חתן וכלה.

בסוף, אחרי שכולם הלכו, ורק המשפחה הקרובה נשארה, הסתכלתי עליהם רגע מהצד וראיתי עד כמה המשפט הזה נכון. נועה וגיל סיפקו לי את חומר הגלם הכי טוב ואפילו לא הייתי צריך להגיד להם כלום, הם פשוט היו שם, לאורך כל היום, בתוך הרגע, וזה היה קסום.

סטילס – שי פרנקו

הדס ואמיר

מאת: צור

כשהפגישה הראשונה של שני בני זוג מתרחשת בתאריך מאד משמעותי לאחד מהם, סביר שזה משהו שילך איתם אחר כך לאורך הדרך.
כך קרה להדס ואמיר. הם נפגשו לראשונה ביום בו ציינה הדס את יום פטירתו של אביה ז"ל, ומשהו גרם לה להבין שזה לא מקרי.


כמה שנים קדימה – הדס ואמיר עומדים תחת החופה בצהרי יום שישי, והדס מספרת לקהל שהגיע לחגוג איתם את הסיפור. עכשיו כבר ברור לכולם שהיא צדקה, ואני תוהה אם משב הרוח הנעים שפתאום הופיע לו בצהרי היום הוא לא עוד סימן שמשהו טוב קורה פה.

יש משהו בחתונות בשישי בצהרים שהופך אותן לפחות לחוצות. אולי זו השמש, אולי זה שאפשר לבוא בכפכפים, אולי זה שהכל נראה כל כך טבעי ויפה בתאורה הטבעית של השמש.
מה שבטוח – גם כשברקע זכרונות מימים קלים פחות מתערבבים בשמחה הגדולה הזו, האווירה הקלילה הזו עושה הרבה שמח ונעים בלב.

הדס ואמיר, תודה שעשיתם לי ככה נעים ושמח בלב.

 

סטילס – שי פרנקו

הדס ותומר

מאת: צור

חתונה היא חגיגה של אהבה, את זה כולם יודעים. אבל מעבר לכך, חתונה היא גם איחוד  של משפחות, ומפגש חברתי.
תמיד מעניין אותי לראות איך המשפחות מגיבות ליום המיוחד הזה, ואיך החיבור שקיים בין הכלה והחתן מתבטא בחיבור של המשפחות.

ואם במשפחות עסקינן, אי אפשר בלי המופע / הסרטון / הברכה (כל התשובות נכונות) המשפחתיים.
אבא של הדס בחר לכתוב ולשיר לה ולתומר שיר שמספר בדרכו היפה את הסיפור שלהם, דרך העיניים שלו כאבא שמשחרר את בתו לידיו האוהבות של בן זוגה, וזה היה מרגש ומקסים בדיוק כמו שזה נשמע.

הדס ותומר חגגו אל תוך הלילה יחד עם החברים והמשפחות, ומאותו ערב הפכו בעצמם למשפחה חדשה, שמחה ומאושרת.